הטבות והנחות

פרסום חינם



כסף קל תמורת צפייה באימיילים, פרסום באינטרנט במחיר אטרקטיבי, תרומות לעמותות
קבלת כסף קל    פרסום אצלנו    הטבות ומבצעים    תרומה ועמותות    כלים

משפחה פוסט מודרנית שיעור 1

משפחה פוסט מודרנית שיעור 1

נכתב ע"י אבי ו. ב‏יום שישי ‏18 ‏נובמבר ‏2011

6572 צפיות

סמינריון המשפחה הפוסט מודרנית
שיעור מס' 1 - 1.11.2011
הגדרות
משפחה - המשפחה היא:
 מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצות שיתופיות
 לשם הולדת ילדים וגידולם.
 ההשתייכות אליה מבוססת על קרבת דם, נישואין או אימוץ.(משוניס)
קבוצה בה יש מספר אנשים. יש שיתוף פעולה ביניהם. המטרה הולדת דור המשך וגידולו. יש שייכות המבוססת על בסיס מסוים – קירבת דם, נישואין, או אימוץ.
יש הבדל בין הצד הסוציולוגי לחוקתי. יכול להיות שמערכת יכולה להיות מערכת יחסים שתוגדר כמשפחה מבחינה סוציולוגית אך מבחינת החוק לא יראו אותם כך.
 לפי הסוציולוג מורדוק(1949):
 "המשפחה הגרעינית הנה יחידה של גבר ואישה נשואים וצאצאיהם... במשפחה הגרעינית מוצאים את אשכול ארבעת התפקודים הבסיסיים לחיי החברה האנושית:התפקוד המיני, התפקוד הכלכלי, הפריון והחינוך".
מורדוק הינו אנתרופולוג. הגדרה זו היתה מאוד בסיסית ומרכזית בכל הספרות הסוציולוגית. משפחה זה מוסד המאפיין את כל החברות באשר הן. בהגדרה זו מתייחסים לגבר ואשה כלומר זוג המורכב משני המינים והם נשואים. הגדרה שהיום הורחבה יותר לנישואים של זוג מאותו המין. הגדרה זו גם מתייחסת לכך שיש צורך בקיום של צאצאים. כלומר כאשר יש ילדים הזוג הופך למשפחה. למשפחה יש תפקיד של הסדרת היחסים. הגדרה מינית שלא יהיו יחסי גילוי עריות. לילדים באותה תקופה היה תפקיד כלכלי, הם היוו כח כלכלי במסגרת המשק החקלאי. לכן יש חשיבות לפריון. תפקיד ההורים היה לחנך את ילדיהם. תפקיד זה היה מרכזי כי דאז מיעטו לשלוח את הילדים למסגרות חינוכיות, למעשה כמעט ולא היו בנמצא.
המודל הכי נפוץ למשפחה הינו עדיין לפי ההגדרה של מורדוק –מסגרת של קשר ממוסד ומוכר חברתית.
 המשפחה לפי טרנר(1970):
"יחידה המורכבת מגבר ומאישה הקשורים כבעל ואישה בנישואים מוכרים, וילדיהם הטבעיים והמאומצים שנקלטו באותה יחידה"
נישואים מוכרים עפ"י חוק – הסדר כלשהו הקיים בחברה, בהתאם לתמורות שהתחוללו בחברה – הסדרי ממון. עדיין מדבר על מערכת יחסים מונוגומית גבר ואשה. לא מתייחס לתפקידי המשפחה – מתחילים לפטור את המשפחה מתפקידיה המסורתיים.



המשפחה לפי רייס(1971):
"יחידת שארות קטנה שתפקידה העיקרי הוא טיפוח וחברות"
 ההגדרות מתייחסות לשלושה פרמטרים:
 חברי היחידה המשפחתית
 סוג הקשרים ביניהם
 תפקודה של היחידה
מערכת לפי הגדרת רייס למשפחה יחסים שהבסיס שלה הוא קשר בין אנשים המבוסס על קשר חברתי. מייחס למשפחה פיקוח וחברות. המשפחה היא סוכן החיברות הראשוני.
 מההגדרות שהוצגו ניתן ללמוד:
 ההגדרה של מורדוק המורכבת והשמרנית ביותר
 טרנר מתייחס פחות להגדרת התפקודים והקשרים
 הגדרתו של רייס המצומצמת ביותר- יחידת שארות שבסיסה חברתי יותר מאשר ביולוגי.
 ההגדרות שבאו יותר מאוחר:

 טרוסט(1988-סוציולוג שוודי):
"קבוצה המבוססת על יחידה של הורה-ילד ו/או לפחות יחידה אחת של בני-זוג מהווה משפחה"..
כאן כבר יחידה חד הורית מהווה משפחה. בתקופה זו עלו אחוזי המשפחות החד הוריות בעקבות עלייה בגירושים.
 ישנם שלושה יסודות חשובים בהגדרתו של טרוסט:
 דיאדה, יחסים וקוהביטציה
 דיאדה: שניים או זוג- הרכבים שונים של היחידה המשפחתית.
אב-בן אב-בת אם-בן אם-בת כלומר היחידה המשפחתית יכולה להיות כל הדיאדות. קומבינציה של דיאדות. התפיסה של המשפחה הגרעינית המסורתית כבר לא כ"כ עונה על המציאות הקיימת ולכן הדיאדה היא המענה. כל שינוי בתוך התא המשפחתי לא מחסל את התא המשפחתי. המשפחה ממשיכה להתקיים בדיאדה שונה. גירושים/מוות לא מביאים לפירוק. כל שינוי יכול להחסיר או להגביר את מספר הדיאדות.
 ההגדרה של משפחה גרעינית אינה עונה על המציאות של היום. לכן השימוש במושג דיאדה פותר את הבעיה.
 הדיאדה חשובה בהגדרה זו.....
 ניתן לראות זוג נשוי וילדים במשק בית אחד
 ישנו משק בית שבו יכולה להיות יחידה זוגית וגם יחידת הורה-ילד.
 כשזוג נשוי מתגרש או זוג בקוהובטציה נפרד נוצרים שני משקי בית נפרדים.
 כולם משפחה בזכות הקשר הדיאדי ביניהם
 יצירה מחדש של משפחה לפי טרוסט:
 המבנה המשפחתי השתנה אך המשפחה לא נעלמת:
 לדוגמא-בגירושין היחידה הזוגית מתחסלת אך ההורית נשארת.
קוהביטציה – בני זוג המקיימים משק בית משותף ללא נישואים
המושג משפחה נתון לשינוי אם כך ודינאמי. מה שמייחד את כל ההגדרות מהשנים האחרונות זה לקיחת 3 פרמטרים:הורות,זוגיות ומשק בית ופירוק שלהם.
לפי מורדוק: גבר+אשה+נישואים+צאצאים, משק בית זה ניהול מערכת היחסים
בזוגיות הכוונה שישנו רצף, זוג הגר יחד ואח"כ נישא למשל. לא סוג אחד של זוגיות אלא זוגיות ברצף.
מדבר על הורים וצאצאים לפי קשר דם. כיום יש כבר הורות חברתית: באמצעות, אימוץ, פונדקאות, נישואים שניים תוך גידול ילד מנישואים ראשונים.
היום יש צורך אם כך להגדיר הורות חברתית ולא דווקא ביולוגית. עם זאת יש הטוענים כי אבא חברתי זהו מושג שהיה קיים כבר בעבר למשל בשבטים האפריקאיים בהם הילדים שייכים לאמא והיא ומשפחתה המורחבת מגדלים את הילדים כלומר האחים של האמא הם האבות של הילדים הלכה למעשה.
משק בית – שני הורים וילדיהם חיים ומתגוררים תחת קורת גג אחת. כל העובדים הזרים מהווים משפחות אך לא מנהלים משק בית משותף מאילוצי הפרנסה. לעיתים מצורכי פרנסה, לימודים חיים בני הזוג במדינות שונות. נפוץ בעיקר אצל בעלי זוגיות חדשה בשלב מאוחר בחיים, כאשר קיים כבר משק בית אחד.
לכן להצמיד את מושג משק הבית כתנאי מחייב לקיום משפחה לא תמיד נכון.

 כשזוג שחי בקוהביטציה הוא כבר יצר משפחה, לכן כשהוא נישא מעט מאוד מהמבנה משתנה, הם רק עוברים מסטאטוס שאינו מוגדר חוקית לסטאטוס מוגדר. כשנולד ילד הקומבינציה משתנה וגם המבנה.
 ההגדרות המודרניות מנסות לפרק את הדגם הקלאסי של המשפחה לשלושה מרכיבים:
 1) זוגיות- רצף בין צורות זוגיות שונות
 2) הורות- שני סוגים של הורות
 3) משק בית
 השינויים המרכזיים במשפחה המודרנית: שינוי מבני
 שארות: ההגדרה של קבוצת השארות היא הגדרה חברתית. כלומר, החברה קובעת מי מהקרובים הביולוגיים של הפרט שייך לקבוצת השארים שלו.
 הקשר בין חבריה מבוסס על קרבת דם, נישואין או אימוץ .
 בחברה המודרנית קשר זה הפך להיות יותר גמיש והוא נחשב לדו-קווי.
השינויים המשמעותיים בתוך התא המשפחתי התקיימו בתקופה מסוימת – המהפכה התעשייתית.
לפני כן הכרנו את המשפחה המורחבת שניהלו משק בית חקלאי בעיקר במשותף ואז בעקבות המהפכה התעשייתית היה צורך לאחד מבני הזוג לצאת לעיר הגדולה למצוא פרנסה, אט אט המשפחה המורחבת חדלה לגור תחת קורת בית אחד. התרבו המשפחות הגרעיניות של הורים וילדים. כלומר כבר לא מס' דורות הגרים יחד. כבר לא הייתה תלות באב המשפחה בגלל האדמות השייכות לו. חדלה להתקיים הפטריאכיות. החקלאות הפסיקה להיות מקור פרנסה. הילדים כבר לא היוו כח כלכלי – הוחלפו במכונות. לא היה בהם צורך.
מכיוון שהחל תהליך העיור- המעבר מהכפר לעיר המשפחה המורחבת התפרקה למספר משפחות גרעיניות, בעיקר בקרב הצעירים שיכלו לעבוד בתעשייה.
זהו השינוי המבני שקרה. במעבר למשפ' גרעיניות התרופף הקשר בין חברי קבוצת השארות. מערכות היחסים השתנו. הקשר היה נתון להחלטתו של הפרט: האם קשר על בסיס יומיומי, חד שבועי, אירועים מיוחדים בלבד וכיוצ"ב.
לאחר מכן היו שינויים משמעותיים נוספים כגון מלחמת העולם השנייה, יציאת הנשים לעבודה.
אין כבר עניין כלכלי, אינטרסים, הילדים אינם כח כלכלי עוד כבעבר ולכן היחסים הפכו להיות חברתיים.
מצד שני המשפחה המורחבת הפכה להיות פחות בעלת אופי חברתי. מקור לתמיכה. עזרה הדדית.
יש יותר תלות בין בני הזוג. המעמסות יותר על נשים. פחות עזרה בגידול ילדים. יותר חיכוכים בין בני הזוג – דבר המביא ליותר גירושים. כבר אין פיקוח חברתי. יש יותר אפשרות לסטות מהמקובל, מהנורמות, אין חובת מתן דין וחשבון. אין יותר "לא נעים" לריב ליד המשפחה כי לא נמצאים לידה, אין מי שיפשר ויגשר בין בני הזוג במיידי, כבר לא עושים חשבון כמו שעשו בעבר.
(בחברה הערבית הקשר כבר פחות פטריארכי אך עדיין יחסית גרים ביחד, בחמולות, מאילוצי חוסר בקרקעות. מאילוצים כלכליים).
הצרכים האינדווידואלים של הפרט עולים על הצרכים המשותפים של כלל החברה המורחבת. בחברה בה המשפחה המורחבת עדיין נמצאת חשיבות הכלל עולה על הפרט. כבוד המשפחה.
במעבר לעיר חיים פחות בלחץ החברתי הזה. פחות נתונים לפיקוח החברתי. מצד שני הנטל על הנשים בעיקר גדל. לצאת לעבוד, לגדל ילדים, לטפל בבית. מגוון תפקידים ה מביאים לעומס גדול הנופל על האשה בעיקר.
הפתרון היה רשת חברתית . כמו כן קנייה של שירותים. על מנת שהמשפחה תוכל להתאים עצמה למציאות החדשה היה צורך לרכוש שירותים: ניקיון, בישול, בייביסיטר וכיוצ"ב.
 משפחה גרעינית:
משפחה הכוללת אב, אם ובניהם. כלומר משפחה המורכבת משני דורות.
המשפחה הגרעינית צמחה אחרי מלחמת העולם השנייה
 משפחה מורחבת: משפחה המורכבת משלושה דורות ומעלה. היא יחידה הכוללת מספר משפחות גרעיניות מדורות שונים וממוצא משפחתי משותף.
 *הקשר עם קבוצת השארות הפך להיות פחות אינטנסיבי ומתוך בחירה
 במעבר ממשפחה מורחבת למשפחה גרעינית :
 המשפחה הפכה מיחידה יצרנית ליחידה חברתית
 זה מעלה את חשיבותה של המשפחה הגרעינית בחייו של הפרט
 המשפחה הגרעינית נוטלת על עצמה מעמסה ואחריות כבדים-במיוחד הנשים
 יש פחות פיקוח חברתי על התנהלות חייה של המשפחה הגרעינית
 שינויים דמוגראפיים:
 ירידה בשיעור הנישואין ודחית גיל הנישואין
 עליה בשיעור הגירושין
 ירידה בפריון
 עליה בשיעור הלידות מחוץ לנישואין
 עליה בשעורי הקוהביטציה (לפני או במקום נישואין)
 שינויים בארגון המשפחה
 שינוי בתפקידי המינים(גבר מפרנס ואישה עקרת בית) עקב העלייה המשמעותית בהשתתפות נשים בשוק העבודה.
 שינוי בסיסי התלות בתוך המשפחה (אופנהיימר)
 שינוי בארגון העבודה בתוך משק הבית.(ירידה בהשקעה בעבודות הבית)
 שינוי ביחסי הורים וילדים.
 שינויים בתפקיד המוסדי של המשפחה
למשפחה תפקידים ב-3 תחומים:
- חברתי
- כלכלי
- פוליטי
בעקבות השינוי המיבני אב המשפחה איבד מכוחו הכלכלי והפוליטי. ככל שהתפורר המודל המסורתי המשפחה המורחבת איבדה את הכוח שלה. גם הסולידריות בתוך המשפחה הלכה ונחלשה. כל אחד הלך וחיפש את הזוית בה יוכל להתפרנס.
למעשה מה שנותר זה התפקיד החברתי. מידע וידע נרכשו בבתי ספר, מחוץ לבית המשפחה. כבר לא ע"י ההורים ולכן ישנו גם שינוי בתהליך החיברות. למשפחה פחות שליטה על הערכים.
למרות זאת מקומם של ההורים נותר חשוב בחיי הילדים ומתמשך לאורך חייהם של הילדים.
השינויים התפקידיים של המשפחה מורכבים וקשה להגדיר אותם אך לצד השינויים בתחומי החיברות והסוציאליזציה התפקיד לחינוך עירכי נותר בידי ההורים. למשפחה תפקיד ריגשי של לתמוך אחד בשני, בין בני הזוג ובין ההורים והילדים.

 הוצאת חלק גדול מפונקצית הסוציאליזציה והטיפול אל מחוץ למשפחה.
 ירידה בפונקצית ההמשכיות ובפיקוח על התנהגות מינית.
 העברת פונקציות טיפוליות שונות לידי המדינה (קופ"ח, טיפול באוכלוסייה הקשישה).
 ירידה בכח החברתי-כלכלי של המשפחה (מוביליות בינ-דורית).
נראה כי ההשתייכות המשפחתית פחות חשובה. כל אחד יכול להתקדם ולפרוץ את המקום ממנו הוא בא. לעומת זאת המחקרים מראים כי השתייכות מלידה, המשפחה הגרעינית, הלאום עדיין קובעים יותר. עדיין הסטטוס השיוכי גבוה יותר מהסטטוס ההישגי. המוביליות הבינ-דורית עדיין לא גבוהה מאוד.
 מהי ירידת המשפחה?
מודלים שונים של המשפחה מול שינויים החברתיים.
הפרט יותר מקריב את עצמו למען המשפחה כי המוסד המשפחתי היה מאוד חשוב. היום פחות עושים את החשבון הזה, יש שינוי בתפיסה. האושר העצמי הפך להיות יותר חשוב.
המוסד עצמו הפך להיות פחות קדוש. היום יותר קל לפרק את מוסד הנישואים. המושג של הגשמה עצמית הפך להיות משמעותי.
המוסדות החברתיים לקחו לעצמם תפקידים מתחום המשפחה. ישנה התערבות גבוהה מאוד. כניסה של החברה לתוך התא המשפחתי. עובדים סוציאלים, אירגונים לזכויות הילד, בנושאי אלימות. אלימות במשפחה והתערבות המשטרה ובתיה"מש.
לחברה כיום תפקיד מרכזי במיוחד אצל החוליות החלשות בתוך התא המשפחתי כמו נשים וילדים. גבולות המשפחה נפרצו. היטשטשו הגבולות ולכן זהו מחיר שהמשפחה צריכה לשלם אותו. בעבר דברים אלו נשארו בתוך המשפחה וטופלו על ידה.
 המשפחה הופכת לפחות ממוסדת (פחות לכידות בתוך המשפחה, פחות תלות הדדית)
 החלשות בפונקציות החברתיות של המשפחה.
 ירידה בכוחה של המשפחה ביחס למוסדות חברתיים אחרים.
 החלשות הפמיליזם כערך תרבותי על חשבון שוויוניות והגשמה עצמית.
 החלשות המשפחה עקב ירידה בגודלה והתערערות ביציבותה.
 חשוב לציין...
הדיון צריך להיעשות סביב אותו קונטסט חברתי, כאשר הדינמיקה היא דו צדדית. מה שקורה במשפחה עצמה משפיע על אופי החברה וההיפך.
 המשפחה מושפעת משינויים חברתיים, כך גם השינויים שחלים בה משפיעים על החברה כולה.
 לכן, כל ניתוח והגדרה של המשפחה צריך להתבצע מתוך התייחסות להקשר החברתי והתרבותי.
אחוז הנישואין עדיין גבוה בעולם בסביבות ה-90%.
יותר ויותר אנשים מעדיפים לבחור באופציה של פחות אחריות ולא מתחתנים.
גיל הנישואים עלה. במיוחד במדינות סקנדינביה. לכן ככל שנשים נישאות בגיל מאוחר יותר כך הפריון יורד. בישראל גיל הנישואים בממוצע הינו 25 ובחברה הישראלית הערבית 22. הדחייה העיקרית לדחיית גיל הנישואים הוא לימודים. מעדיפות להשתלב קודם בשוק העבודה.


תגובות למאמר

כתוב תגובה
כסף קל | הסברים | הרשמו עכשיו! | החשבון שלי | שאלות ותשובות | אודותינו | צור קשר
ניוזלטר | אחסון אתרים | שרתי משחק   .

כסף קל




שתף במייספייס